אבי לוי ז"ל

 

נולד בתאריך : 04/04/1975 ברמת אביב

 

נפטר בתאריך 11/03/2005 ממחלת הסרטן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבי בנם הבכור של שאול ופורטונה לוי נולד וגדל ברמת-אביב, אחריו נולדו צחי, שי וניבה.
את ילדותו בילה אבי כתלמיד בבית הספר היסודי "אלומות".בסיום הלימודים, בהיותו בן שלוש עשרה, נסע עם משפחתו לארצות הברית למשך חמש שנים בשליחות מטעם משרד הביטחון.
בארצות הברית, המשיך את לימודיו בבית הספר הציוני דתי Yeshiva of Flatbushבניו יורק, תוך שהוא לומד במהירות את השפה, מסתגל למנטליות, מתאקלם בסביבה וקונה לו חברים חדשים, אבל ממשיך לשמור על קשר הדוק עם חבריו מילדות.
כשהגיע זמנו של אבי להתגייס לצבא חזרה המשפחה לארץ ולרמת-אביב.
אבי התגייס לצבא, סיים בהצטיינות קורס טכנאי אופטיקה בסיומו הוצב ביחידה.
הוא היה סוג של מורעל, מאוד אהב את אווירת הצבא בכלל והיחידה בפרט, השתלב בה מצוין והרגיש כמו בבית.
אבי, טיפוס חברותי רכש בשירותו הצבאי חברים רבים, ולאחר השחרור שמח לשרת במילואים ביחידה שכה אהב.
לאחר שהשתחרר בחר לשנות כיוון מקצועי ונרשם ללימודי מדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.
במהלך הלימודים באוניברסיטה פגש את רויטל שהייתה לחברתו ובסיום לימודיו התחתנו השניים והקימו בית בישראל.
כחודש לפני החתונה התגלתה מחלתו של אבי בה נלחם עד שהוכרע.
אבי החל בתקופת הצבא ללמד ילדים לפני גיל בר מצוה לקרוא בתורה (טעמי המקרא) והעלה 100 תלמידים לתורה בקריאת פרשת בר-המצוה שלהם.
אבי מאוד אהב את "תחביבו" זה ושם לו למטרה ראשונה במעלה לקרב ילדים למסורת וליהדות. הוא עסק בכך עד אחרון ימיו.
בגלל אהבתו הרבה לילדים ולקהילה, בחר להקים את ביתו בקרבת מקום כדי שלא יצטרך להתנתק מהם.
אבי ניחן במעלות טרומיות נדירות במחוזותינו.
אוהב האדם ובמיוחד את תמימותם של תלמידיו הקטנים איתם נהג להשתובב.
צהלתו על פניו, ובלבו כאבו. חיוכו מקסים, שיניו צחורות, לבו רחב ועינו טובה.
מוכן ומזומן להגיש עזרה לזולת.
איננו חומד ואיננו נוטר. שמח בחלקו, מסתפק במועט ומודה לאל על מה שחנן אותו.
איש רעים להתרועע. בריתו נאמנה. אם יכעס, יתחרט במהרה. יבקש סליחה שמא פגע בזולת. לא ירפה עד שיהפוך את שונאו לאוהבו.
אך סמלי הוא המקרה הטרגי אשר קרה לו ולשני חבריו מילדות. שלושה ילדי חמד היו שגדלו יחד בשכונה, בגן, בבית הספר ובתנועת הנוער. אבי לוי, הלל רוזנר ואביעד רונן. הלל היה הראשון שעלה השמימה, הוא נהרג בלבנון במסגרת שרותו הסדיר כחייל בסיירת גולני. אבי ששירת באותו זמן ביחידה, הספיק להיות בהלוייתו ולספוד לו. שנים מועטות לאחר מכן אבי נפטר. שנתיים אחר כך הצטרף אליהם בשמיים חברם השלישי אביעד. שלושת החברים התאחדו שוב. על זה אמר קהלת "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד יב).
אבי נלחם במחלת הסרטן במשך 4 שנים, בהן עבר ניתוחים וטיפולים רבים מכל המינים והסוגים.
לעולם, אף לא לרגע אחד, לא חשב אבי לוותר על החיים במלוא מובן המילה, במקום להתמרמר ולשקוע בדיכאון העדיף לבחור בתקווה הגדולה והאמיתית שיצא מן המחלה ויוכל לה.
בשנת 2003, תוך כדי המלחמה במחלה נולד בנו שליו.
בחודש מרץ 2005 יצא אבי לסידרת טיפולים בבית חולים בגרמניה, אולם ביום ששי ל' אדר א' תשס"ה – 11 מרץ 2005 נשם את נשימתו האחרונה והחזיר את נשמתו לבוראו.
אבי הותיר אחריו אלמנה רויטל בחודשי הריונה האחרונים ובן, שליו שנותר יתום והוא בן שנתיים בלבד. עשרה שבועות לאחר מותו נולד אוֹ‏‏רי בנו, אשר לא הכיר את אביו.
 
חזרה לעמוד הקודם