נולד בתאריך 27 למאי 1949 כח אייר התשט באלכסנדריה שבמצריים

 

נפטר בתאריך 11 לינואר 2013 כ"ט טבת התשע"ג מדום לב

 

מקום הקבורה : קיבוץ כברי

 
יצחק נולד במאי 1949 באלכסנדריה במצרים, בן בכור לאברהם וז'קלין קולונימוס ואח ליוסי וגילה שנולדו בעקבותיו. בהיותו בן ארבע וחצי עלו הוא, הוריו ואחיו יוסי לארץ, תחילה למחנה עולים ולאחר מכן לקבוץ בית קשת. בבית קשת עברה המשפחה חבלי קליטה ראשונים, לימוד השפה והסתגלות לחיי הקיבוץ, שהיו זרים ולא מוכרים לה. שם גם נולדה אחותו הצעירה גילה.
בבית קשת יצחק התערה בקבוצת בני גילו ומצא את מקומו בלימודים, בעבודה במטע הפרדס  ובחיי החברה. עם סיום בית הספר יצא יצחק לשנת שרות במחנות העולים בחיפה והדריך בנוה שאנן. לצבא התגייס יצחק בקיץ 1968 והתנדב לקורס טייס, שבו נשאר כשנה וחצי. בתקופת הקורס  רכש ידידים רבים, שליוו אותו בכל שנותיו. עם הנשירה מהקורס עבר  לשרת בסיירת מטכ"ל, יחידה אליה נקשר  ושרת בה בתפקידים מגוונים – כחייל בצוות 'עוזי דיין' וכמפקד בפרקי זמן שונים. ה'יחידה' היוותה ליצחק מקור להזדהות, לעניין, להתפתחות ולחברים רבים.  יצחק שמר על קשר הדוק עם היחידה במשך שנים רבות והיה נקרא מעת לעת לחזור ולשרת בה ולמלא משימות ייעודיות. שלושת ילדיו ואחיו המשיכו בדרכו ושרתו אף הם בה.
בהיותו בשנת לימודיו האחרונה בבית הספר יצא יצחק יחד עם בני כיתתו לסמינר יב' באפעל ושם הכיר את חביבה, שהשתתפה בסמינר יחד עם כתת מעין מכברי. ב 1972 , עם סיום שירותו הצבאי וסיום תקופת עבודתו כמאבטח באל-על התחתנו חביבה ויצחק וחיו תקופה קצרה בבית קשת. בסתיו 1973 עברו לכברי, שבה בנו את ביתם ובה נולדו שלושת ילדיהם – שי, נעמה ועינת.  בכברי יצחק השתלב בעבודה במטע הבננות ובהמשך אף ריכז אותו, יצא ללימודי ריכוז משק וכלכלה במדרשת רופין, שימש כמרכז משק וניהל את מפעל התכשיטים עדירן. יצחק נקשר לכברי ואהב את העבודה בחקלאות, הקשר עם המטעים נמשך גם בשנים בהם  עזב את הקיבוץ, כשהיה מעורב בפיתוח וניהול המטעים בכברי.  בתום שנות העבודה בקבוץ יצא יצחק לנהל את ארגון מגדלי בננות הארצי, עבודה בה התמיד שנים רבות.
ב 1995 נפרדו יצחק וחביבה, יצחק עזב את כברי ויחד עם אורית, איתה התחתן,  עבר לגור בכפר ורדים. יצחק ואורית הקימו בית להם ולילדיהם מנישואיהם הקודמים. יצחק טיפח קשר עמוק, חם ואוהב עם אסף, נעה ויובל, ילדיהם של אורית ואבנר ויחד עם אורית פתחו את ביתם  לחברים ואנשים רבים. בשנת 2008 עזבו יצחק ואורית את ביתם בכפר ורדים וחזרו לגור בכברי, קרוב לנכדים ולרבים מחבריהם.
בשנים האחרונות יצחק, אורית וחביבה השקיעו מאמצים רבים בגישור על הפרידה ובקרוב לבבות. עם נישואיהם של שי ויפעת, נעמה ואורי, עינת וגבע והולדת שבעת הנכדים - אורי, עילאי, יהלי, עומרי, יואב, נעם ואלון קשרים אלו התהדקו והסתעפו ויצחק שמח ביצירת משפחה רחבה ומאוחדת.
כשהיה יצחק כבן שלושים התגלתה אצלו מחלת כליות תורשתית, אתה התמודד כל חייו. במהלך השנים עבר השתלת כליה ראשונה שנכשלה וב- 1995 השתלה נוספת, תרומתה של אורית, שנקלטה. להשתלות ולמחלת הכליות נלוו מחלות רקע ואשפוזים רבים. למרות האשפוזים והסבל יצחק שמר על רוח איתנה, אופטימיות רבה, חיוניות ואהבה גדולה לסביבתו האנושית. יצחק הרגיש שהוא חי 'בזמן שאול' וניסה למצות כל רגע מחייו.
ביום שישי, 11.1.2013 בעת חזרתו עם אורית וחבריו מחופשה באיי סיישל, חופשה אותה כינה 'כביקור בגן עדן', בחניית ביניים באדיס אבבה יצחק חש ברע, איבד את הכרתו במהרה ונפטר בדרך לבית החולים.
במותו השאיר משפחה גדולה וחברים רבים עצובים ומתגעגעים
 
חזרה לעמוד הקודם