אל"מ אברהם (אברמל'ה) בן ארצי ז"ל

 

נולד בתאריך - כ"ד בתשרי תש"ח, 8 לאוקטובר 1947

 

נפטר בתאריך י"ט בתמוז  תש"ע,  1 ליולי 2010

 

נפטר מהשלכות מתמשכות של פציעתו בשנת 1976. מוכר על ידי משרד הביטחון.

 

מקום הקבורה: הרצליה

 

קישור לדף הנצחה נוסף - אתר יד לשיריון

 
  

ספרים

אברהם בן-ארצי, נפילה מצוק גבוה, הוצאת משרד הביטחון, תשמ"ד, 1983.
אברהם בן-ארצי, אקלים צבאי, הוצאת "טרקלין", תשל"ח, 1978.
אברהם בן-ארצי, נחשול הוכה בסלע, הוצאת "צוות", תשל"א, 1971.
 

כתבות

יעקב ארז, "להיות ציוני בסיני", כתבה בעיתון מעריב, 24.9.1976.
דורית לנדס, "הקרב הממושך על הזהות האבודה", מוסף סופשבוע של מעריב, 1983.
ניצן היימן, "הוא היה אדם של אהבה", ידיעות אחרונות (מקומונים), 9.7.2010.
 

סיפור חייו

אברהם נולד במושב כפר מעש, ישוב חקלאי ליד פתח תקווה, כחצי שנה לפני קום המדינה. אימו, דובית, מספרת על הימים בהם התנהלו קרבות ונורו אליהם יריות מאזור מבצר אנטיפטרוס  במהלך מלחמת השחרור, בעוד אביו חיים משתתף בקרבות בהגנת היישוב.  אברהם היה אהוב על כל אנשי הכפר: יופיו, אופיו השובב, טוב ליבו ואישיותו הילכו קסם על סביבתו והדבר ניכר ביחסם אליו עד היום, גם לאחר מותו.

 
בן ארצי סיים את לימודיו בתיכון  בסמינר שיין בפתח תקווה, שנה לפני מועד גיוסו לצה"ל ולכן הספיק ללמוד שנה באוניברסיטת תל אביב.
בימים של "חבר מביא חבר", התגייס בן ארצי לסיירת מטכ"ל ושירת כלוחם בצוות תירוש במשך שלוש שנים פעילות ומשמעותיות. השירות בסיירת עיצב את ראייתו הצבאית, את תפקידו כמפקד והרבה מתפיסת עולמו בכלל.  יחד עם דובי זלצר ויהורם גאון, חיבר את המנון היחידה אשר היה לשיר בפי החיילים אך גם  שיר ערש אשר בן ארצי שר לילדיו...
בתום שירות החובה, נשאר אברהם לשרת בצבא הקבע. אברהם נהג לאמר כי מפקדו הנערץ, עוזי יאירי, הוא ששכנע אותו כי כך צריך לעשות לטובת העם והמולדת. אברהם סיים קורס קציני מודיעין בשנת 1970,  ושירת באמ"ן מחקר. לאחר כשנתיים, לבקשתו ניתנה לו האפשרות לעבור מאמ"ן לשריון, בשל רצונו לחוות שירות בשטח להשלמת הכשרתו הצבאית. אברהם עבר לשריון והחל בכך שהצטרף כקצין להשלמת קורס קציני שריון. לקראת סוף הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים בה נלחם בן ארצי במסגרת פלוגה ל' של  גדוד 195 בפיקודם של  עוזי לב צור ודני יתום.
לאחר המלחמה שירת כמ"פ בגדוד שריון, סמג"ד  גדוד 52, מג"ד 79 ומג"ד 532.  בתפקיד זה נפצע בן ארצי בתאונת אימונים בנובמבר 1976. הפציעה הייתה קשה  ונדרשו לו חודשים רבים של אישפוז, ריפוי ושיקום. תקופה זו תיעד בן ארצי בספרו "נפילה מצוק גבוה" המהווה השראה לבני אדם רבים בהתמודדותם בפציעה  וחולי.
לאחר הפציעה והשיקום הארוך, שב בן ארצי לשירות כסמח"ט שריון, סיים קורס מח"טים בשנת 1981,  הדריך במכללה לפיקוד ומטה, שירת במבקר מערכת הביטחון וסיים את שירותו בצה"ל כאל"מ בתפקיד ע' קשנ"ר לכשירות.
במהלך השנים שיים בן ארצי את לימודיו לתואר ראשון ושני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וכן תואר שני בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה. לאחר פרישתו מצה"ל בשנת 1994, עסק בכתיבת עבודת דוקטורט אשר עסק בהיסטוריה של  מדינת ישראל.
בן ארצי נישא פעמיים: הראשונה, בשנת 1972,  לדליה רבין, אותה פגש בהיותה חיילת ביחידה. מנישואין אלה נולדו יונתן ונעה. בשנת 1985,  נישא בשנית לאסתי ביטון ומנישואין אלה נולדו איתי, תמר, אביתר ויעל.
 
              
 
חזרה לעמוד הקודם