בן - חורין עמית ז"ל

בן - חורין עמית ז"ל

רס"ן
בן ליובה וצבי
נולד בכ"ב בניסן תש"ז, 12/4/47 בעין השופט
נפל בכ"ז בתשרי תשל"ד, 23/10/73
בן 27 במותו
נפל בעת מילוי תפקידו במלחמת יום הכיפורים
הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בעין השופט
 
סיפור חייו
עמית, בן ליובה וצבי, נולד ביום כ"ב בניסן תש"ז (12.4.1947) בעין השופט. הוא למד בבית הספר היסודי בעין-השופט ואחרי-כן סיים את לימודיו במוסד החינוכי בהר אפרים.
הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן. סיים את לימודיו בעבודת גמר, שהתבססה על ניסוי מקורי בדישון שדות מרעה, בשיתוף עם משרד החקלאות. עמית היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". ברבות הימים היה למדריך אהוב ונערץ על חניכיו. הוא היה חובב ספורט, אהב את נופי הארץ ומרחביה והרבה לטייל בה. כן אהב לקרוא, בעיקר בנושאי ידיעת הארץ, אהב לשיר ולהאזין ליצירות מוסיקליות ואת זמנו הפנוי הקדיש למלאכת מחשבת ולעבודות יד. הוא היה מסור ואחראי, נאה דורש ונאה מקיים, והצטיין כאדם בעל ביטחון פנימי. הכל הכירהו כענוותן ומסתגר ובגלל שאיפתו לשלמות היה לפעמים חסר-סבלנות כלפי אנשים שלא הקפידו לבצע בדקדקנות את שהוטל עליהם.
בקיבוצו הרבה לעסוק בייעול וברעיונותיו הבלתי-שגרתיים הביא שכלולים רבים בעף הרפת, שהתקשר אליו במיוחד.
עמית גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965, והוצב ליחידה מובחרת של חיל המודיעין. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס לחובשים קרביים, בקורס למש"קי חבלה, בקורס לקציני אג"ם (שסיימו כחניך מצטיין) ובקורס לקציני מודיעין.
עמית היה קצין מעמיק מחשבה ובעל כושר תכנון, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמא לפקודיו בתעוזתו ובתושייתו, בקור-רוחו ובמנהיגותו במצבים קשים ביותר. הוא השתתף במבצעים רבים ואף פיקד על מבצעים רבים, שהוא עצמו תכנן בכישרון ובעוז רוח. לאחר סיום שירות החובה התנדב לצבא הקבע, ונשלח מטעם צה"ל ללמוד הנדסה באונ' של ת"א. על שירותו ועל השתתפותו במלחמה הוענקו לו "אות השירות המבצעי" ו"אות מלחמת ששת הימים". הוא נשא לאישה את חברתו צביה לבית לבקוב. באחד ממכתביו כתב לאחיו;  "בין החייל המנצח לבין החייל המפסיד בקרב מפריד אותו "סנטימטר קטן" שהחייל הטוב ממשיך להשקיע את מאמציו ואילו החייל הפחות טוב נשבר. והרי ההבדל בין המנצח למפסיד הוא ההבדל בין חיים למוות, בין חירות לשעבוד. מכאן שהמאמץ הקטן, האחרון, מרגע שאתה משוכנע שאינך יכול יותר, הוא הקובע והחשוב, והוא המכריע את המערכה".
במלחמת יום הכיפורים השתתף עמית בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בחזית סיני.
ביום כ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.73), בגדה המערבית, ליד העיר איסמעיליה, נפל עמית בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בעין-השופט. השאיר אחריו אישה, אם, אב ואח.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו:"עמית היה קצין אחראי ומסור, מוכשר ודינאמי, בעל אינטליגנציה גבוהה ובעל תפיסה טכנית מצוינת. ישר, הגון ואהוב. הוא השקיע את כל כולו במשימה שהוטלה עליו, והגיע לרמת הישגים גבוהה, כפי שנדרשה ממנו, לאחר מאמץ רב וחירוק שיניים.
הוא היה קצין מסודר להפליא, שירד עד לפרטי הביצוע הקטנים ביותר בלא לוותר לחייליו על קוצו של יוד. בשל כך תמיד הוטלו על עמית המורכבות והמסובכות שבמשימותיה המבצעיות של היחידה", מפקד אחר כתב: "הישגיו אפשרו לחיל המודיעין לתרום תרומתו המלאה בכל המלחמות והמאבקים שפקדו את ישראל מאז מלחמת ששת הימים".
 
חזרה לעמוד הקודם