בר - לב רפאל (רפי) ז"ל
רס"ן
בן רינה ובינימין
נולד בא' באייר תש"ז, 21/4/47 בטבריה
בן קיבוץ עמיר שגדל מרבית שנותיו בחיפה
שירת כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, כ"נמר" בתעלה וכמפקד פלוגת סיור משורינת אוגדתית. 
במלחמת יום כיפור רפי הוביל את אוגדת אריק בין הארמיות המצריות לשפת תעלה לקראת חצייתה, ונהרג זמן קצר אחר כך בקרבות על "החווה הסינית".
נפל בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/73
בן 27 במותו
נפל בעת מילוי תפקידו
הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בחיפה


 
 

סיפור חייו
 
רפי (רפאל), בן רינה ובנימין ברלב, נולד ביום א' באייר תש"ז (21.4.1947), להוריו מקיבוץ עמיר. בהיותו בן ארבע עבר עם משפחתו לחיפה. למד בבתי-הספר היסודיים "אורים" ו"דרור" ובבית-הספר התיכון המקצועי "בסמת", שליד הטכניון. מילדותו התחנך רפי על ערכים של אהבת הזולת ושל נכונות להתנדב לכל משימה הכרוכה בטובת הכלל.
 
הוא היה חבר פעיל בתנועה המאוחדת בחיפה, תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. כבר אז התבלט בכושרו להנהיג ולהלהיב אנשים. בקלות רבה קנה את לב החברים וכבר מתוך הכרות ראשונה אתו למדו לבטוח בו ולסמוך עליו. כמדריך הצטיין בתכנון ובביצוע פעולות יוצאות דופן, שהלהיבו גם את חניכיו וגם את הממונים עליו.
 
מתוך פעילותו בתנועה גברה אהבתו אל הארץ ובמיוחד כבשו את לבו מחוזות הדרום, על מרחביהם השוממים ונופיהם הפראיים. רפי הרבה לארגן מסעות וטיולים אל כל חלקי הארץ ולמד להכיר כל פינה נידחת באזוריה השונים. את נופיה השונים של הארץ הרבה לצלם במצלמה, שממנה לא נפרד במסעותיו. אלבומיו מלאים תצלומים שצולמו בתקופות שונות, במקומות רבים ובחברת חברים שונים.
 
רפי גם היה חובב ספורט מושבע ואהב לעסוק בפעילות גופנית באורח סדיר. הוא נהנה במיוחד מן השילוב של כל תחביביו לכדי פעילות, שבה הגיעו כל כישרונותיו לביטוי אופטימלי. כישוריו הרבגוניים נסכו בו הרגשה של ביטחון עצמי רב ואמונה בכוחותיו. ואכן, כאשר הגיע מועד גיוסו לשירות סדיר, היה ברור לו שיבחר במסלול הקשה ביותר של המעולים בבני הנוער באחת מיחידות העילית של צה"ל.
 
 
רפי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1965 והתנדב לסיירת מטכ"ל. במסגרת יחידה מובחרת זו, עבר אימונים מיוחדים והוכשר למשימות בלתי שגרתיות. הביצועים המושלמים שלו, דבקותו במשימה, יכולתו הפיזית והנפשית וכישרון המנהיגות שלו, הביאו את מפקדיו לשלוח אותו לקורס קצינים, אותו סיים בהצטיינות. מפקדיו העריכו אותו כקצין אחראי מאוד, שאפשר לסמוך עליו "בכל מאת האחוזים". כאדם, ראו בו איש ישר, נאמן ומסור מכל לב, וסימנו אותו כאחד הקצינים המבטיחים של החיל. 
רפי נאלץ לעזוב את הצוות שפיקד עליו בשל פציעה ברגלו, השתחרר והתקבל ללימודי הנדסת מכונות בטכניון.
 
 
הימים ימי מלחמת ההתשה, ולאחר שנה רפי נענה לקריאת שר הביטחון דאז משה דיין, עזב את הלימודים והתגייס כ"נמר", מפקד מנוסה של אחד המוצבים המופגזים בתעלת סואץ שעיקר תפקידו כשאר ה"נמרים" היה לפקד ולשמור על הפלוגות הצעירות חסרות הניסיון הקרבי שהתחלפו באיוש המוצב. בראש אנשיו הדף מספר נסיונות פשיטה של חיילים מצרים על המוצב. לאחר חצי שנה בתעלה נקרא לשוב לסיירת מטכ"ל לפקד על צוות בוגר אתו הרבה בפעילות מבצעית. 
 
 
בטיול השיחרור של הצוות, רפי פגש את מפקדו לשעבר דב תמרי ששיכנע אותו שחובה לאומית היא להישאר בצבא ולעבור לשריון. רפי שוב נענה לקריאה, עשה הסבת שריון, וכבוגר בית ספר מקצועי מאידך ומפקד בסיירת מטכ"ל התבלט מייד כמפקד עם כישורים מצטיינים כמפקד, כנווט, וכבעל הבנה טכנית שאישית נהג להתחרות עם צוותי התחזוקה באיתור ותיקון תקלות בטנקים.
רפי נהג מעורבות רבה מאוד בנעשה בפלוגה שלו, היה ידיד ורע לכל פקודיו והתעניין אישית בגורלו של כל אחד מהם. בחוות הדעת התקופתיות הנהוגות בצה"ל זיכוהו מפקדיו בציונים גבוהים ביותר, ברמה של "מעולה". 
 
 
בשנת 1972 השתחרר משירות הקבע כמפקד פלוגת סיור משוריינת בגדוד סיור אוגדתי וחידש את לימודיו בטכניון. בשנת 1973, חודשיים לפני מלחמת יום כיפור, רפי התחתן עם חברתו עירית. 
במקביל ללימודיו בטכניון רפי התגייס כמאבטח מטוסי אלעל והירבה לטוס ולטייל בעולם החדש שניפתח בפניו. 
 
 
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, היה רפי בהמתנה בין טיסות בניו יורק. הוא מיהר חזרה לשדה התעופה קנדי, נילחם באגרופיו לעלות על טיסה חזרה ארצה, ועם נחיתתו ירד מייד לסיני מבלי לעצור לראות את אשתו הטרייה ואת הוריו.. 
עם הגעתו לסיני רפי קיבל את הפיקוד על פלוגת הסיור משוריינת שלו, בגדוד הסיור שהוביל את אוגדת אריק שרון. הגעתו של רפי העלתה את מורל הלוחמים שהיו כבר כמה ימים בלחימה עזה. 
 
ביום כ' בתשרי תשל"ד 16 לאוקטובר 1973 רפי פיקד אישית בראש פלוגת הסיור על הובלת אוגדת שרון ב"תפר" בין שתי ארמיות מצריות והוביל אותה בבטחה מבלי שהתגלתה עד לגדת תעלת סואץ, שם נפתחה אש והחלה ההערכות לצליחת התעלה.
 
עם הגעתם לתעלה גדוד הסיור קיבל פקודה לנוע צפונה ולתפוש עמדות בחווה הסינית. בדרכם עלו על מארבים מצריים: יואב מפקד הגדוד ניפגע ונהרג, ורפי מונה בקשר לתפוש את מקומו כמג"ד. חצי שעה אחר כך ניפגע גם הטנק של רפי וגם הוא נהרג.
 
על תיפקודו בלחימה הוענק לו צל"ש פיקוד דרום.
 
רפי הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אשה, הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.
 
חזרה לעמוד הקודם