יאירי עוזי ז"ל

יאירי עוזי ז"ל

אל"מ
בן חביבה וברוך
נולד בי"ב באב תרצ"ו, 31/7/36ברמת גן
נפל בכ"ג באדר תשל"ה, 6/3/75
בן 39 במותו
נפל בעת מילוי תפקידו בפריצה למלון סבוי
הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול
 
 
 
סיפור חייו
בן ברוך וחביבה. נולד ביום י"ב באב תרצ"ו (31.7.1936) ברמת-גן.
בשנת 1938 נשלחה המשפחה על-ידי ההגנה לגור בשכונת 'מולדת' שבמזרח חולון. כשמלאו לעוזי שש שנים, נסע כל יום לבית-הספר 'אליאנס' שבתל-אביב. במשך הזמן עבר ללמוד בבית-הספר 'בילו' כיון ששם למדו יותר עברית. בתחילת מלחמת השחרור עבר עוזי ללמוד בבית-הספר היסודי 'גורדון' שבחולון. המשיך בבית-הספר 'אורט' שביפו. את לימודיו התיכוניים סיים כבר כאשר היה קצין בצה"ל. כעבור שנים סיים את לימודי התואר הראשון במדעי המדינה והכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עוזי גויס לצה"ל במרס 1955 והתנדב לנח"ל. התקדם מהר בתפקידו והיה למפקד-כיתה בדרגת סמל. אחרי-כן עבר לנח"ל המוצנח ושירת ביחידה שמוטה גור פיקד עליה. בזכות כישרונותיו ושאיפותיו מרחיקות- הלכת עלה במהירות רבה בשלבי הפיקוד. הוא סיים קורס-קצינים תוך כדי השתתפות בפעולות-תגמול רבות ובקרבות רבים.
במלחמת ששת-הימים שימש עוזי כמפקד היחידה בדרגת רב סרן. שאיפתו להשתלמות ולהתמחות בשטחים נוספים היתה עצומה, כך יצא בשנת 1969 עם משפחתו לארצות-הברית וסיים שם את בית-הספר לפיקוד ומטה של הצבא האמריקני. עם שובו לישראל, בשנת 1970, נתמנה לסגן-מפקד-חטיבת-הצנחנים. אחרי-כן מונה כראשו לשכתו של הרמטכ"ל דאז - חיים בר-לב - ולאחר סיום תפקידו זה מונה למפקד חטיבת הצנחנים. כדי ללמוד גם את הצד המבצעי של תפקידו החליט להשתלם בטיס וסיים קורס-טיסה של צבא ארצות-הברית. במלחמת יום-הכיפורים היה עוזי מפקד חטיבת-הצנחנים שנלחמה בקרבות קשים באזור החוה הסינית.
הוטל על עוזי לטהר את אחד מצירי-התנועה שהובילו אל ראש-הגשר, דרכו היו אמורים לזרום אספקה, תגבורת וציוד הגישור. בהצלחת המבצע היתה תלויה צליחת תעלת-סואץ. האבדות שנגרמו לאנשיו בקרב חוללו בעוזי תמורה נפשית עמוקה. אחרי המלחמה הועבר לתפקידים במפקדת קצין צנחנים ראשי ובאגף המודיעין, ומילוי תפקידים אחראיים אלה עזר לו להתאושש מהמשבר הקשה שעבר עליו במלחמה.
ביום כ"ג באדר תשל"ה (6.3.1975) נפל אלוף-משנה עוזי בקרב במלון סבוי שבתל-אביב. הוא לא היה אמור ליטול חלק בפעולה נגד החבלים שפרצו למלון, אך משהגיע למקום, בתוקף תפקידו כאיש-מודיעין, נטל נשק והצטרף לשתי החוליות שחדרו לבניין ושרבים מחייליהן הכיר היטב בהיותם פקודיו לשעבר. הוא נפגע מכדור שנורה לעברו במסדרון, בעת שעסק בטיהור חדרי המלון. כעבור זמן מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, חמישה בנים ובנות והורים.
אחרי מותו נכתב הרבה על פועלו בעתונות הישראלית. וכך סופר באחת הכתבות: "הוא היה איש שיחה נפלא, בעל רעיונות מקוריים, כושר ניתוח ואינטליגנציה מקפת, חבר ואיש-רעים, ובעיקר הוגן, הגינותו, יושרו עד תום היו לשם דבר בצה"ל. עוזי יאירי היה גם משורר וחרזן לעת מצוא וחיבר 'שירי שטויות' למסיבות פנימיות של הצנחנים. כמה משיריו היו לנכסי הצנחנים בשנים עברו, וחרף הרגשתו אחרי מלחמת יום-הכיפורים טרח להכין שירים-מספר למסית הצנחנים". עם נאמנותו הרבה לתפקידיו בצה"ל היה עוזי אב-משפחה למופת ושמר על קשר הדוק עם רעיתו ועם חמשת בניו ובנותיו. מאמרים על קורות-חייו ועל פעילותו הצבאית הופיעו גם בלקסיקון לביטחון ישראל ובספר לזכרם של בני רמת-השרון שנפלו במערכות-ישראל.
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז - רב-אלוף מרדכי גור: "הכושר והאומץ של עוזי להתבונן פנימה, אל תוך נבכי השכל והרגש, היו נדירים ועשוהו לדמות מופת לפקודיו ואמת-מידה קובעת מטעם מפקדיו. עם נפילתו של עוזי איבדנו אחד מקני- המידה העיקריים לבחינת עצמנו. גם בדרך בה נפל עוזי, הוא הותיר אחריו מאבק מצפוני כבד. בהתנהגותו קבע סטנדרט מוביל ואין לנו אלא ללכת בדרך שהתוה. אם בתום המשפחה שימש עוזי מרכז כה איתן כפי ששימש בצה"ל - אין בפי ניחומים".
 
חזרה לעמוד הקודם