כהן אריה (אריק) ז"ל

כהן אריה (אריק) ז"ל

סמ"ר
בן אורה ושלמה
נולד בה' בניסן תשל"א, 31/3/71 במושב עמיעוז
נפל בט' בחשוון תשנ"ג, 5/11/92
בן 22 במותו
נפל בעת מילוי תפקידו
הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע
 
 

סיפור חייו
בן אורה ושלמה. נולד ביום ה' בניסן תשל"א (31.3.1971) במושב עמיעוז להוריו, מראשוני המושב. את שתים-עשרה שנות לימודיו עשה בבית-הספר האזורי 'הבשור', וסיים לימודיו עם תעודת בגרות. החל מכיתה א' היה ספורטאי מצטיין. אריק השתתף בחוג לכדורסל לבוגרים ושיחק בנבחרת הכדורסל של הבוגרים במועצה האזורית אשכול. אריק, כך כונה אריה בפי כול, אהב מאוד לטייל בארץ, ברגל, עם תרמיל על הכתף. הוא הרבה לעזור להוריו במשק החקלאי. מגיל צעיר ידע שהוא רוצה להתנדב ליחידה מובחרת בצה"ל.
בראשית ינואר 1990 גויס אריק לצה"ל והתנדב ליחידה מובחרת. כאשר עמד לסיים את שירותו הסדיר נכתב בתעודת השחרור שהוכנה לו: "ביצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו, בעל תושיה, רציני, מסודר, אחראי וחרוץ". היו לו תוכניות לעבוד במשק ולחסוך כסף לטיול בחו"ל עם חברתו.
ביום ט' בחשוון תשנ"ג (5.11.1992), חודש לפני מועד שחרורו מצה"ל, נפל אריק בעת מילוי תפקידו. אריק נהרג בתאונת אימונים בבסיס צאלים שבדרום הארץ, במהלך תירגול לפעולה מבצעית. עימו נהרגו עוד ארבעה חיילים מסיירת מטכ"ל: ערן ויכסלבאום, אלעד שילה, שימרי שפרן ושרון תמיר. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים - אלון, שמואל וטל, ואחות - שרה.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אריה טיפל בתחומי אחריותו במסירות אדירה. מפקדיו סיפרו כי בכל תחום לא היה 'מקצוען' כמוהו. הוא למד כל נושא לעומק והיה ממלא את המשימות שלו במהירות, ביעילות. בכל שעה, בכל מקום ובהתראה הכי קצרה שאפשר, תמיד היה מתייצב למלא את תפקידו. לא מתלונן, אלא להיפך. מכין את התרגיל במיומנות. כולם ידעו כי אפשר לסמוך עליו בכל מצב, אך מעל לכל היה חבר ואהוב על כולנו".
 
חזרה לעמוד הקודם